עצמאי או חברה?
אז מה עדיף? מה היתרונות והחסרונות בכל אלטרנטיבה?
בסקירה זו נסביר את ההבדלים בין עצמאי לחברה בע"מ:
מס הכנסה
מס הכנסה החל על חברה הוא מס חברות, נכון לשנת 2016 – עומד על 25%. המס משולם על הרווח של החברה: הכנסות פחות הוצאות.
החברה הינה ישות משפטית נפרדת מהבעלים של החברה (הרחבה בנושא בהמשך) לפיכך, על הרווחים של החברה (לאחר מס), שהבעלים של החברה רוצה למשוך לצרכיו הפרטיים (משיכת דיבידנד), ישולם בגינם מס נוסף של 30%. המס המשוכלל לאחר משיכת הדיבידנד הוא 47.5%.
לעומת זאת המס שחל על עצמאי הוא מס שולי – מס זה הוא מס פרוגרסיבי: מס שגדל ככל שהרווח מיגיעה אישית גדל. מס פרוגרסיבי מיגיעה אישית מתחיל ב-10% וגדל עד ל-50% כדלהלן:
כמו שזה נראה כרגע, לכאורה אין שום טעם להקים חברה אם השיקול שלנו הוא לחסוך מס, אבל למעשה הדבר אינו נכון. בעלים של חברה לא חייב למשוך את יתרת הרווחים לאחר מס אלא לנצל את הכסף הזה להשקעות בחברה או להשקעות בחברות אחרות כי דיבידנד בין חברות פטור ממס – כלומר אם אנו מעבירים כסף מחברה לחברה יש לנו פטור ממס.
בנוסף, אם אנו לא מושכים את הרווחים בחברה אנו לא חייבים במס נוסף היום על יתרת הרווחים אלא רק במשיכתם (תשלום דיבידנד), לכן הקמת חברה יכולה להועיל לנו בדחיית המס כי אם לא נמשוך את הכסף נשלם רק מס חברות בשיעור 25%, לעומת עצמאי שישלם מס על הרווח – לפי שיעור המס השולי שמגיע עד 50% ללא קשר אם משך את הכסף או לא – כי בעצמאי אין את נושא הישות המשפטית הנפרדת.
דוגמא: חברה שמרוויחה 750,000 שקל בשנה, תשלם 187,500 שקל מס חברות (25%), לעומת עוסק מורשה שישלם 250,841 שקל (משוכלל לפי חישוב פרוגרסיבי).
הפרש של 63,341 שקל – וככל שהרווחים גדלים עצמאי משלם יותר מס, כי מדרגת המס שלו עולה לכיוון ה-50% לעומת חברה שנשארת ב-25%. רק שבעל החברה ימשוך רווחים מהחברה (דיבידנד) הוא ישלם מס נוסף של 30% על החלק שימשוך בלבד – לכן הקמת חברה בעצם עוזרת לנו בדחיית תשלום המס.
בנוסף, הבעלים של החברה יכול למשוך משכורת מהחברה בסכומים שנטל המס הוא נמוך וכך לחסוך את חבות המס הכוללת – זה עניין מורכב מעט ודורש התייעצות עם רואה חשבון שמבין בתכנוני מס.
כמובן שאם העסק מרוויח מעט כך שמדרגות המס הינן נמוכות, ברור שעדיף מיסוי של עצמאי ולא כחברה בע"מ.
נקודות זכות במס הכנסה
נקודות זכות לצורך זיכוי במס הכנסה מקבל כל עוסק וכל שכיר בהתאם לנקודות להם זכאי, בהתאם ל: מין, מצב משפחתי, מספר ילדים ועוד.
על הכנסות פסיביות, כגון דיבידנד לא ינתנו נקודות זיכוי בגין ילדים. עצמאי יקבל את נקודות הזיכוי על הכנסותיו בדו"ח השנתי שיגיש למס הכנסה. בחברה, בעל החברה יקבל את נקודות הזיכוי על בסיס חודשי בתלוש השכר שמונפק לו כל חודש ע"י החברה מכיוון שגם הבעלים של החברה נחשב כשכיר בה.
ביטוח לאומי
עצמאי מחויב בתשלום ביטוח לאומי בהתאם לרווחים, שיעור המס הינו:
למעשה, על עצמאי מוטל מס נוסף בשיעור גבוהה יחסית. אם נתייחס לדוגמא הקודמת על עסק שמרוויח 750,000 שקל בשנה – עוסק מורשה ישלם עוד 79,846 שקל.
אז אם לפי דוגמא זו בהתאם לשיקולי מס הכנסה בלבד היה כדאי לבחור בחברה, עם התוספת תשלום לביטוח לאומי עדיפות של חברה גדלה בהרבה וההפרש של התשלומים לרשויות גדל ל- 143,147 שקל כך שלמעשה, בחברה יש חיסכון בתשלומים לביטוח לאומי.
חשוב לציין שעצמאי זכאי לקבל 52% מהתשלום לביטוח לאומי כניכוי מההכנסות (יחשב להוצאה בעסק).
בחברה, תשלומים לביטוח לאומי ישולמו בגין משכורות שהעסק נותן לעובדיו וכמו שציינתי – גם בעלי החברה יחשבו עובדי החברה, הם יקבלו משכורת וישלמו ביטוח לאומי לפי המדרגות. חלק עובד יופחת ממשכורת העובד וחלק המעביד ישולם ע"י החברה ויחשב כהוצאה.
חשוב לציין שבחברה לא ישולם ביטוח לאומי על משיכת דיבידנד של בעל שליטה אם הכנסותיו האקטיביות (מעבודה/משכורת) גבוהות מהכנסותיו הפסיביות שכוללות את הדיבידנד (וגם הכנסות מדיבידנדים בשוק ההון, ריביות בנקאיות ואחרות, השכרת נדל"ן ועוד).
מס ערך מוסף (מע"מ)
בין עצמאי לחברה בע"מ אין הבדל בחבות למע"מ (פרט לעצמאי שהוא עוסק פטור). על כל מכירה יתווסף מע"מ (17% נכון לשנת 2016) שידווח אחת לחודש או אחת לחודשיים – אם מחזור העסקאות קטן מ-1.5 מליון שקל. ממע"מ עסקאות ניתן לקזז מע"מ תשומות – המע"מ ששולם בגין כל הרכישות בעסק. ההפרש בין מע"מ עסקאות למע"מ תשומות – הינו המע"מ לתשלום שישולם ב-15 לחודש העוקב אלא אם הודיעה רשות המיסים על שינוי במועד התשלום.
ישות משפטית נפרדת
חברה הינה ישות משפטית נפרדת מבעל העסק שלה (בעל השליטה). יתרון זה מקנה הגבלת אחריות שמספקת הגנה מתביעה אישית. במקרים של תביעות או חדלות פרעון בחברה, בעלי השליטה מוגנים ואי אפשר "לרדת" לנכסים האישיים שלהם. זה קורה מפני שחברה משמשת כגוף משפטי נפרד, ופורעת את חובותיה אך ורק מהכסף שברשותה. אם קורה שהיא מגיעה למצב של הפסד בעסקים, החוק לא מאפשר להגיע לבעלי המניות שלה – למעט מקרים של רשלנות מקצועית (נקרא הרמת מסך). לעומת זאת, כאשר עצמאי פושט את הרגל, ניתן "לרדת" לנכסיו האישיים.
אולם, בכל הקשור להלוואה מהבנק, אין הבדל בין עצמאי לחברה מכיוון שכשחברה לוקחת הלוואה מהבנק – הבנק יבקש ערבות אישית על ההלוואה (בעסקים קטנים ובינוניים) כך שעקרון ישות משפטית נפרדת לצורך הגנה נגד תביעות אישיות – לא תקף במקרה כזה.
פתיחת חשבון בנק נפרד
חברה בע"מ, בהתאם לעקרון ישות משפטית נפרדת מחויבת בפתיחת חשבון בנק חדש – על שם החברה. חשבון הבנק של החברה אינו יכול להיות של בעל השליטה בחברה גם אם מדובר בבעל שליטה יחיד. החברה הינה ישות בפני עצמה ונפרדת מבעל השליטה ולכן יש חובה בפתיחת חשבון בנק נפרד שבו ינוהלו התקבולים והתשלומים של החברה. עצמאי אינו חייב לפתוח חשבון בנק נוסף, אלא אם כן הוא רוצה בכך, לצורך ניהול נפרד של כספי העסק.
הנהלת חשבונות, דו"ח שנתי והוראות ניהול ספרים
עצמאי שמחזור עסקאותיו (ולא רווחיו) אינו עולה על 3 מליון שקלים צריך לנהל את חשבונותיו בספר תקבולים ותשלומים (חשבונאות חד צידית). בספר תקבולים ותשלומים ירוכזו כל ההכנסות לפי תאריכי החשבוניות וחבות מע"מ עסקאות בגינן. בנוסף ירוכזו כל ההוצאות לפי תאריכי החשבוניות מהספקים ומע"מ התשומות ששולם בגינן. אחת לחודש או חודשיים יסוכמו נתוני המע"מ ויבוצע תשלום למע"מ על ההפרש בין העסקאות לתשומות או ינתן החזר אם התשומות גבוהות מהעסקאות.
עצמאי פעמים רבות יכול לנהל את ספריו בעצמו ולחסוך לעצמו תשלום חודשי לרואה חשבון או יועץ מס. ניתן להיעזר ברואה חשבון או יועץ מס שילמד איך לנהל את הספרים. הדבר אינו מסובך ויכול לחסוך לא מעט כסף.
בהתאם להוראות ניהול ספרים, עסקים מסוימים נדרשים לניהול ספרים נוספים (ספר הזמנות, מלאי, סרט קופה) – זה משתנה מעסק לעסק וחובה על כל מי שפותח עסק להתייעץ עם רואה חשבון או יועץ מס בעניין זה. ניהול שאינו מבוצע בהתאם לחוק עלול לגרור פסילת ספרים שהקנסות בגינן גבוהים מאוד.
בסוף שנת המס עצמאי נדרש להגיש למס הכנסה דו"ח רווח והפסד ודו"ח 1301. לצורך הגשת דו"ח זה יש להגיש את כלל המסמכים הנוגעים לדו"ח לרואה חשבון או יועץ מס שיכין ויגיש את הדו"ח עבורנו. עצמאי יכול לייצג את עצמו לפי החוק אך הדבר אינו מומלץ – כדאי לגשת לרואה חשבון או יועץ מס שיבדוק את נתוני הדו"ח ויגיש אותו כיאות.
חברה בע"מ חייבת בניהול ספרים דו צידי. ניהול זה כולל רישום הכנסות והוצאות עם רישום על בסיס מצטבר – מאזן החברה. רישום זה הינו מורכב ונעשה על ידי מנהל/ת חשבונות. בסוף שנת המס נדרשת החברה להגיש דוחות כספיים מבוקרים על ידי רואה חשבון בלבד – הכוללים: טופס 1214, מאזן, דו"ח רווח והפסד, ביאורים על הדוחות הכספיים. בחברות מסוימות נדרש גם דו"ח תזרימי מזומנים ודו"ח על השינויים בהון העצמי.
חשוב לציין, שניהול ספרים דו צידי (הנהלת חשבונות כפולה) מאפשר ניהול טוב יותר של כספי החברה.
עלויות הקמה ותשלום שנתי לרשם החברות
לצורך הקמת חברה בע"מ ורישום חברה פרטית בישראל נדרש להגיש לרשם החברות מספר מסמכים וביניהם:
טופס בקשה לרישום חברה - מרכז את הפרטים העיקריים הנדרשים לשם הקמת החברה, כתובתה, מטרותיה, הון החברה והאם היא מוגבלת במניות.
תקנון החברה - מפרט את שם החברה, מטרותיה, הון החברה הרשום, אחריות בעלי המניות וכן פירוט הקצאת המניות לבעלי המניות הראשונים. כמו כן, התקנון כולל מספר הוראות כלליות לגבי מספר בעלי המניות המרבי, מספר הדירקטורים המרבי, המניין החוקי באסיפה הכללית וכיו"ב.
הצהרת דירקטורים ראשונים - חברה חייבת במינוי דירקטור אחד לפחות. בעת הקמת החברה, על הדירקטורים הראשונים שהתמנו לחתום על הצהרה לפיה כל אחד מהם כשיר ונכון לכהן כדירקטור.
הצהרת בעלי מניות ראשונים - על כל אחד מבעלי המניות הראשונים לחתום על הצהרה לפיה הוא כשיר להחזיק במניות החברה.
טופס הגשת מסמכים - כולל פרטי קשר וכן שלוש חלופות לשם החברה (למקרה שבו השם הנבחר לא יאושר על ידי רשם החברות).
תשלום אגרת רישום חברה בסך 2,614 ₪ נכון לשנת 2016 – לרשם החברות. בנוסף ישנן עלויות בגין מילוי הטפסים הנ"ל ואישורם ע"י עו"ד.
בסוף הליך הרישום מקבלת החברה תעודת התאגדות ומספר רשום (ח.פ). יודגש כי בהתאם לחוק החברות (לעומת עוסק מורשה) חייבת חברה למנות רואה חשבון מבקר שיבקר לה את הדוחות השנתיים.
אחרי שהרשם הנפיק לחברה תעודת התאגדות עם שמה ומספר הרישום שלה (מספר ח.פ.), יש לגשת לרשויות המס השונות: מס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ. בכל אחד מהם יש לפתוח תיק עבור החברה. אם החברה מעסיקה עובדים שכירים או מחלקת דיבידנדים, עליה לפתוח גם תיק ניכויים במס הכנסה.
עצמאי, נדרש לרישום במע"מ, ביטוח לאומי ומס הכנסה – רישום שהעוסק יכול לעשות בעצמו וללא עלויות (עיין במדריך פתיחת עוסק פטור / מורשה).
אגרה שנתית – מידי שנה נדרשת חברה לשלם אגרה שנתית בסך 1,488 ₪, נכון לשנת 2016.
תשלום לפיצויי פיטורין
בחברה בע"מ כל עובד שפוטר מעבודתו זכאי לקבל פיצויי פיטורין. בעל שליטה בחברה בעיקרון זכאי לקבלת פיצויי פיטורין אולם הוא חייב להניח את דעתו של פקיד השומה שהפיטורין אינם "מלאכותיים" – בכדי לקבל פטור ממס בגין פיצויי פיטורין בהתאם לסעיף 9(7א). אם החליט פקיד השומה שהפיטורין נבעו לצורך התחמקות ממס – על תשלום פיצויי הפיטורין במקרה זה לא יחול פטור ממס.
עצמאי לא מקבל פיצויי פיטורין אם החליט לסגור את עסקו – משום גורם. עצמאי חייב לדעת להכין את עצמו לתקופה שיסיים לעבוד – תקופת הפנסיה. כל עצמאי חייב להתייעץ עם בעל מקצוע (סוכן/יועץ פנסיוני) על מנת לדאוג לעצמו בתקופת הפנסיה. לעובדים שכירים כיום יש חובה בהתאם לחוק להפריש כספים לקופת גמל או ביטוח מנהלים על ידי המעסיק, לעומת זאת אין חובה לעצמאי להפריש אלא אם הוא מחליט שכך.
חופשת מחלה
בחברה בע"מ כלל העובדים בחברה, כולל בעלי השליטה בה שמקבלים משכורת, צוברים במשכורת ימי מחלה בהתאם לחוק. במקרה בו נעדר עובד או בעל שליטה מעבודתו בגין מחלה הוא זכאי לתשלום ימי מחלה בהתאם לחוק – מהחברה. עצמאי שנעדר מעבודתו בגין מחלה לא זכאי לקבל כספים מהרשויות (ביטוח לאומי) או מחברת הביטוח אליה מפריש לביטוח מפני אובדן כושר עבודה.
הוצאות עודפות
הוצאות עודפות הם הוצאות שאינן מוכרות בחברה בע"מ לצרכי מס, במלואן או בחלקן. הוצאות אלה נרשמות בספרי העסק למרות שאינן מוכרות לצרכי מס ועל כן נדרש לשלם בגינן מס בשיעור 45%. רשויות המס דורשות לשלם מקדמות בגין הוצאות עודפות במשך השנה בהתאם לאומדן ההוצאות בפועל לתקופת הדיווח. בסוף השנה החברה מזדכה על המס ששולם – בהפרש בין 45% למס החברות אלא אם החליט פקיד השומה אחרת.
עצמאי אינו חייב בתשלום מס הוצאות עודפות במשך השנה.
קיזוז הפסדים
עצמאי שיש לו מספר עסקים, יכול לקזז בין הרווחים של עסק אחד להפסדים של עסק אחר. אם עסק אחד הרוויח 100,000 שקל והשני הפסיד 60,000 שקל – הרווח לצורך תשלום המס (מס הכנסה וביטוח לאומי) יהיה ההפרש בניהם: 40,000 שקל.
חברה בע"מ אינה יכולה לקזז את הפסדיה עם רווחים של חברה אחרת.
גיוס הון ע"י הקצאת מניות
בחברה בע"מ, יכולה החברה לגייס הון על ידי הקצאת חלק ממניות החברה לנותן ההלוואה. זה אומר בעצם – להכניס שותף לעסק שיקבל חלק בקבלת ההחלטות ו/או יהיה שותף ברווחים. היתרון של הקצאת מניות הוא שאת ההלוואה שקיבלה החברה בגין הקצאת המניות – לא צריך להחזיר! אולם החיסרון הוא שלחברה יש בעל מניות נוסף שעשוי להתערב בהחלטות ולקבל חלק מהרווחים. כל חברה לפני שמקבלת החלטה לגיוס הון בצורה כזו ראוי שתתייעץ עם רואה חשבון.
עצמאי אינו יכול להקצות מניות כי אינו חברה בע"מ, אך יכול להכניס שותף לעסקיו תמורת השקעה של השותף המיועד ולהירשם ברשם השותפויות (לא חובה להירשם ברשם השותפויות, אפשר לערוך חוזה בין הצדדים במקום).
תדמית בעיני הלקוחות
יש הטוענים שהתדמית בפני הלקוחות הינה טובה יותר שמדובר בחברה בע"מ. מצד שני התדמית הינה האיכות, האמינות והמקצועיות של העסק שלך. מוצר איכותי, שירות מצוין, יושרה וסבר פנים הם העיקר שיבדיל אם לעבוד איתך או לא, לפני צורת ההתאגדות שלך ברשויות.
